ככל שאנחנו מתבגרים, סיבי הקולגן שמחזיקים את הגוף שלנו יחד, מתפרקים בהדרגה.
בתוך המפרקים ורקמות החיבור שלנו, צניחת כמות הקולגן הזו גורמת להחלשות העצמות, השרירים והסחוס שלנו. מה שמוביל ברוב המקרים לכאבים כרוניים, פציעות ואפילו שברים.
מכיוון שהגוף שלנו לא יכול להתחדש בסיבי קולגן באופן עצמאי… זה מוביל לתופעה של ‘דפלציה’ על פני העור. הדרמיס (השכבה הפנימית של העור שאחראית על גמישות העור) הופכת להיות פחות גמישה, וכתוצאה מכל זה?
זקיק השערה הופך למדולל ודק יותר.
בתוך המעי שלנו, אובדן הקולגן יוצר פערים ברירית המעי. עם הזמן, הפגיעות הזאת מתגברת ומאפשרת לפתוגנים (שהם סוג של מחוללי מחלות) קטלניים לעבור בקלות בדרכי המעי שלנו, ולהעביר את המחלות האלה בכלי הדם - מה שיוצר עומס מאסיבי על מערכת החיסון שלנו - ומחליש אותה.
אגב, זו הסיבה המרכזית לכך שמבוגרים פגיעים יותר למחלות המשפיעות על מערכת החיסון והמפרקים. המחקר מראה לנו, שככל שאנחנו מזדקנים, רמות הקולגן הולכות וצונחות בגוף.
מה המשמעות של כל זה את שואלת?
בשביל למלא את צורך הקולגן של הגוף שלהם? מבוגרים חייבים קודם כל להחזיר את רמות הקולגן למצב מאוזן.
במילים פשוטות, המחקר הזה מראה באופן חד משמעי... ככל שהגיל עולה, אנחנו חייבים לתסף בקולגן בשביל לקבל את מלוא היתרונות (המטורפים) שלו.
הדרך הטובה ביותר לשקם את המחסור ההולך והגדל של קולגן, ככל שהגיל מתקדם… היא לעשות העמסת קולגן, זו אחת האסטרטגיות הכי מומלצות של דוקטור וואלדינג. הוא משתמש בשיטת העמסת הקולגן עם רוב המטופלים שלו בשביל למנוע את אובדן הקולגן, שכמו שכבר נאמר, יש לתופעה הזאת קשר ישיר לגיל שלך.